תערוכות הקבע של מוזיאון ישראל יקחו אתכם למסע בעקבות מגילות, היסטוריה ועולם האמנות על כל גווניו. אז מאיזה תערוכות קבע תוכלו להתרשם?

חניה בתשלום

Free Parking

נגיש

Accessibility

the-israel-museum-Tim-hursley-3.jpg

צילום: באדיבות מוזיאון ישראל

באדיבות_מוזיאון_ישראל.jpg

the-israel-museum-EX-1.jpg

the-israel-museum-EX.jpg

israeli-art-page4.jpg

israeli-art-page2.jpg

תערוכות קבע מומלצות וייחודיות במוזיאון ישראל

סגנונות העיצוב השונים של בתי הכנסת מלמדים אותנו על השפעות הסביבה ועל אופי חיי הקהילה במקומות שבהם ניצבו. בית הכנסת מן העיירה ויטוריו ונטו שבצפון איטליה, שנבנה בשנת 1700, עוצב בסגנון בארוק איטלקי טיפוסי ומזכיר חדר אורחים בארמונו של בן-אצולה. בשונה ממנו בית-הכנסת "קאדאבאמבאגאם" מקוצ'ין שבדרום הודו, מן המאה ה-16, הוא מבנה מגולף בעץ, שתקרתו המרהיבה מעוטרת במוטיבים דומים לאלה הנראים במסגדים ובמקדשים הינדיים.בית הכנסת מהורב, מדרום גרמניה, נבנה במחצית הראשונה של המאה ה-18. קירותיו ותקרתו מחופים עץ, ומעוטרים בציורים וכתובות מעשה ידי אמן ידוע. בית כנסת זה הוא שריד נדיר למסורת אמנותית שאפיינה בתי כנסת מעץ באזורים הכפריים של פולין וגרמניה.בית הכנסת "צדק ושלום", שנבנה במאה ה-18 בסורינאם בצפון אמריקה הדרומית, מספר את סיפורם של היהודים הספרדים-פורטוגלים שהגיעו מאירופה אל ה"עולם החדש".לצד בתי הכנסת, תוכלו להתרשם מעיטורים לספרי תורה ובהם מעילים, תיקים, טסים ורימונים וכן פרוכות שהשתייכו לקהילות רבות בעולם, ממרוקו ועד פולין, מאפגניסטן ועד הולנד. כל אלה יחד מזמינים את המבקר למסע היסטורי וגיאוגרפי החושף מסורות והשפעות מגוונות.

קדושה ויופי בשדרת בתי-הכנסת - תערוכת קבע במוזיאון ישראל

הצטרפו למסע חווייתי בעקבות ארבעה בתי כנסת משלוש יבשות שמוצגים במוזיאון עם המאפיינים העיקריים שלהם, וביניהם ארונות קודש, בימות, ספסלי מתפללים ועוד. 

הצטרפו למסע בעקבות ארבעה בתי כנסת משלוש יבשות

היצירות הקנוניות האלה שופכות אור על אופייה של החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית-רומית; דרך סיפורם של אנשי קומראן שהיו כת יהודית בדלנית, שטיפחה ציפיות משיחיות וביקשה לתרגם את האידאלים המקראיים לחיי היום-יום; ועד לסיפורו של כתר ארם-צובא – כתב-היד המדויק ביותר בעולם לפי נוסח המסורה, והקרוב ביותר לזה שאנו מחזיקים בידינו היום.היכל הספר הוקם כדי לשמר ולהציג את שבע המגילות הראשונות שהתגלו ב-1947 בקומראן – גילוי שהיווה נקודת מפנה בחקר תולדות עם ישראל בעת העתיקה. ייחודו של ההיכל בהיותו בניין אידאולוגי, בעל אופי מקדשי, המבטא מסרים רוחניים, והוא נחשב אבן דרך בעולם האדריכלות המודרני.

מגילות קומראן בהיכל הספר

התצוגה בהיכל הספר של מוזיאון ישראל מזמינה את המבקרים למסע חד פעמי, שעוקב בגישה היסטורית-מחקרית, ובאמצעות פריטים נדירים ביותר, בעקבות גלגולו של ספר-הספרים: ממגילות קומראן – כתבי-היד של המקרא הקדומים ביותר עלי אדמות שנמצאו במדבר יהודה.

גלו את כתבי היד העתיקים ביותר של המקרא

בעשורים הראשונים של המאה ה-20 פעלו בארץ אמנים שיצרו תמונה אידאליסטית של המציאות: הסכסוך הערבי-יהודי והמתיחות הבין-עדתית נעלמו מן התמונה שהם ציירו או טושטשו והוצנעו כדי לפנות מקום לביטויים של תקווה, אופטימיות ולעתים אף נאיביות. דוגמה לכך אפשר לראות בגלריה, בציורו הנודע של ראובן רובין "פירות ראשונים", שתיאר את הארץ כגן עדן מזרחי. לצד אמנים אלה, פעלו אמנים שהתבוננו במציאות בעיניים פקוחות וביקשו לבטא את המצב החברתי, הפוליטי והקיומי בארץ ואף לחולל בו שינוי. דוגמה בולטת לכך אפשר למצוא בציורו של נפתלי בזם, "לעזרת הימאים", המתייחס לשביתת ימאי ישראל שפרצה ב־1951, ולוויכוח שהתעורר בקיבוצים בשאלת התמיכה בה.כיוון מרכזי אחר באמנות הישראלית ראה באמנות עולם בפני עצמו של קומפוזיציה, של קו ושל צבע והתמקד בשאלות אמנותיות הקשורות לגבולות שבין המציאות לאמנות, לחומרי היצירה או להלכי-הנפש העמוקים ביותר של האמן. ציורו של יוסף זריצקי, יחיעם, מדגים זאת היטב: דמויות האדם שתולות בו במערך צבעוני שנראה כחלקות צמחייה, בשילוב המבטא מתח בין הטבעי לאנושי.קבוצה גדולה נוספת בחרה ב"גם וגם". אמנים אלה שילבו ביצירתם את האישי עם הקולקטיבי ואת הפוליטי והחברתי לכדי אמירה מורכבת. כזו למשל היא עבודתו של לארי אברמסון, "1967" (ג'רוזלם פוסט), שצייר על גבי עיתונים מתקופת מלחמת ששת הימים צורות מופשטות ומוטיבים שונים כגון גולגולת וקווי־מתאר של צמחים. צורות אלו נטענות במשמעות העולה מן האירועים המכוננים של המלחמה, שאחריהם השתנתה הארץ לבלי הכר.התצוגה מבקשת להציג תכנים אלו הרוחשים באמנות הישראלית דרך עבודותיהם של אמנים בני דורות שונים המייצגים מגמות שונות באמנות המקומית. כך היא שואלת שאלות מהותיות הן על מעשה האמנות עצמו והן על יחסה של זו למציאות הסובבת אותנו.

ביקור בגלריה לאומנות ישראלית

בגלריה לאמנות ישראלית תוכלו להתרשם ממיטב עבודותיהם של בכירי האמנים מראשית המאה העשרים ועד ימינו, בני דורות שונים ובעלי סגנונות אמנותיים מגוונים.

 מיטב העבודות של בכירי האמנים הישראלים

ביקור במוזיאון ישראל הוא הבילוי התרבותי המושלם הודות לתערוכות קבע ייחודיות ומרתקות שמוצגות בשעות הפתיחה של המוזיאון.

הייתי במתחם היהדות...
4 בתי כנסיות מהגולה... מרהיבים ביופיים... גרמניה.. הודו.. איטליה..
כמו"כ הרבה אוצרות מתרבות מורשת היהדות לדורותיה...
כמה כסף וכבוד השקיעו בספרי תורה ואביזרים...

רק כה חבל שמערבבים קודש וחול.. הכיתובים מראים על בורות במכוון והתעלמות ממצוות מפורשות ומנהגים הקיימים עד היום...

תערוכת מגילת ישעיהו נפלאה. היינו גם בתערוכה על מליסנדה מלכת ירושליים ועל מגילות שנכתבו ואויירו על ידי נשים. ביקור נפלא ועוד יש כל כך הרבה לראות וללמוד.
המוזיאון מעוצב להפליא, נקי וממוזג. היינו בשישי בבוקר, הרבה חניה חינם בחניון המוזיאון. המחיר כלל סנדוויצ'ים מעולים וקפה בבתי הקפה של עפאים בתוך המוזיאון. מומלץ מאוד מאוד.

אוצרות על גבי אוצרות
לא הספקנו בשעתיים לטעום מספיק מההיצע האין סופי. צוות המוזיאון מסביר פנים ונכון לעזור. קחו כמה שעות טובות ותצללו לעבר, להווה וגם לעתיד שלנו

ביקרנו בתערוכת מגיל ספר ישעיהו שנסגרה. התערוכה היתה מרתקת, באופן מצער המגילה תיפתח שוב לקהל הרחב, על בסיס ניסיון העבר רק עוד שנים רבות

הסיבה היחידה שהפירמידות עדיין במצרים היא כי הבריטים לא הצליחו להעמיס אותן על ספינה. בארץ ישראל לעומת זאת, איפה שלא תחפרו תמצאו ממצאים אגדיים והמוזיאון הזה מאגד את כולם. לא צריך לטוס ללונדון או פריז כדי להתפעל מהעולם העתיק - התצוגה הארכאולוגית מרשימה ביופיה, מרהיבה בעומק שלה ופשוט מצליחה לספר סיפור מרתק וחשוב. התערוכות האומנותיות והיהודיות גם הן מרשימות, פחות התחברתי לאמנות המודרנית אבל זה הטעם שלי. מומלץ בחום לכל שוחר תרבות.
הצוות במוזיאון ידידותי, מסביר פנים, בעל חדוות עשיה ומקצועי בכל ההיבטים.
ממליץ בחום להספיק לתערוכה של מגילת ישיעהו שתיגמר באמצע ספטמבר ותיגנז ל50 שנה - הזדמנות מרגשת וייחודית לשטוף את העיניים בפיסת היסטוריה משמעותית

תערוכות קבע מומלצות וייחודיות במוזיאון ישראל

ביקורות גוגל

מידע נוסף

מידע נוסף